הסכמי ממון שמסדירים מראש את חלוקת הנכסים הפכו להיות מקובלים במגזר החילוני בשנים האחרונות, במיוחד בנישואים שניים (כדאי לזכור בהקשר זה שגם הכתובה היא התקשרות חוזית). אך הסכמי קדם-נישואין בין בני הזוג שיאפשרו לאישה להשתחרר מהקשר גם אם הבעל אינו רוצה בכך הם עדיין חדשים אך יש נוסחאות שכבר קיבלו תוקף גם בבתי הדין הרבניים
מאחר שלפי ההלכה הגבר הוא זה המחליט אם ייתן גט ומתי ייתן אותו, מנסה ההסכם לאזן במידת האפשר את יחסי הכוחות הלא שוויוניים שבין בני הזוג. הדבר נעשה על ידי הפעלת לחץ כלכלי ולפיו אם יסרב הגבר לתת גט יהיה עליו לשלם דמי מזונות מוגדלים לאישה עד למתן הגט. הסכם כזה מחייב את בני הזוג מבחינה משפטית-חוזית ומבחינה הלכתית.
היתרון הגדול של הסכמים אלו הם שהם נחתמים על-ידי בני הזוג מתוך אהבה ואמון מראש, ועשויים למנוע מצב של הידרדרות סכסוך בני בני-זוג סביב פרידה שעלול להחמיר עד מצב של סרבנות גט. מחברי ההסכמים השונים מקווים שיחידים, משפחות ואף רבנים ומחוקקים יאמצו מדיניות שמחייבת בני זוג לחתום על הסכמים כאלו בטרם נישאו.
אולם, גם אם תגבר המודעות לנושא והסכמים מסוג זה ייחתמו, עדיין עליהם להתגבר על שני קשיים הלכתיים:
א) החותם על ההסכם מחויב לעשות זאת מתוך הבנה מלאה, כך שלא ניתן יהיה לטעון מאוחר יותר כי היה זה חוזה שלא מדעת. ב) על פי ההלכה על הגבר לתת גט מרצונו החופשי. מצב שבו מופעל עליו לחץ עלול להביא לכך שהגט ייחשב כ"גט מעושה" ובכך להיפסל.
גורמים רבים רואים בהסכמי טרום נישואין פתרון המניח את הדעת. אחרים טוענים כנגדם כי אין ההסכם מחייב מתן גט ובין אם קיים הסכם ובין אם לאו עדיין הדבר תלוי ברצונו הטוב של הבעל ובלחצים שמפעילים בתי הדין. המתנגדים אף מציינים כי בדחיפת רעיון ההסכם יש משום הטעיה ובזבוז כספי בני הזוג החותמים על ההסכם בפני עורכי דין.
למרות הסתייגויות אצל חוגים מסוימים בממסד הדתי, היתרון הבולט של הסכמים אלו הוא בכך שאפשר לאשר אותם בפני נוטריון, רשם נישואין, בית דין או בית משפט (ואז יש להם תוקף של פסק דין), ומובטח שאם הזוג ייפרד וירצה להפעיל את ההסכם, בתי המשפט יכבדו אותו כחוזה לכל דבר. בן הזוג הסרבן (לרוב הבעל) יעדיף לגשת לבית הדין ולהסדיר את עניין הגט כדי להשתחרר ממזונות מוגדלים וכד' אליהם הוא מחויב על פי ההסכם. הצלחת ההסכם למניעת סירוב גט תהיה בהשגת הסכם גירושין דרך משא ומתן מתוך כבוד הדדי, תוך פרק זמן סביר לאחר בקשת מימוש ההסכם. כתוצאה בני הזוג יגישו בקשה משותפת לסדור גט לבית הדין הרבני. תהליך זה ימנע עגמת נפש מיותרת ופגיעה בשני בני הזוג וילדיהם המשותפים.
במדינת ישראל, בה בתי הדין מושכים את הדיונים במקרים של סרבנות הרבה מעבר לזמן סביר, חוזה שנאכף על ידי בית משפט יכול לתרום הרבה לזירוז התהליך ולשחרור נשים מכלי עגינותן.