alt text הסכמי קדם נישואין מידע נוסף
alt text תערוכת פוסטרים מידע נוסף

מונחים

עגונה - הגדרה:

ביהדות, המונח עגינות (מלשון עוגן) ציין  מצבה של "אישה שבעלה  הלך למרחקים ואין ידוע אם הוא חי או מת", כלומר, האישה נשואה פורמאלית בעלה נעלם ולכן מצד אחד היא איננה יכולה לסיים את נישואיה ומצד שני איננה יכולה להיות עם אחר.
 ברבות השנים, התרחב השימוש במונח בלשון ובספרות ההלכתית והיום הוא כולל  מצבים נוספים בהם אישה או איש נמצאים בזיקה לנישואין קודמים שאינם ממומשים בפועל, אך ההלכה מונעת מהם את האפשרות לבוא בנישואין אחרים.. כך למשל הוא המקרה בו אחד מבני הזוג לקה במחלה קשה, מצוי בתרדמת או אי שפיות.
בעבר הדגש במושג העגינות היה על העלמות הבעל, תופעה שהייתה שכיחה עקב עזיבת הגברים את מקום מגוריהם לתקופות ארוכות לצורך פרנסה או מלחמה והיעדר אמצעי קשר מהירים. בימינו נדיר שאדם ייעלם ללא הותרת עקבות ועיקר בעיית העגינות נובעת ממקרים בהם גבר מסרב לתת גט או אישה מסרבת לקבל גט (ראה הגדרת "מסורבת גט").
הפוסקים במשך הדורות, הלכו לקצה גבול ההלכה כדי לשחרר אישה מעגינות, כולל פסילת הקידושין וביטול הצורך בגט.

מסורבת גט - הגדרה:

ההגדרה המדויקת של מסורבת גט נתונה במחלוקת. סרבנות גט הוא מצב שבו אדם נשוי מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה וזאת למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל. הסיבה העיקרית לסרבנות גט בימינו היא רצון  הסרבן להשיג תנאים מסוימים בהסכם הגירושין, ומקרים אלו זכו בכינוי סחטנות גט. סיבות נוספות לסרבנות גט הן נקמנות כלפי בן הזוג או התנגדות עקרונית למתן גט על פי ההלכה היהודית, למשל במקרה שהבעל של מסורבת גט המיר את דתו.
קואליציית "עיקר" מגדירה מסורבת גט כאישה יהודיה, שנישאה לבעל יהודי ואשר מתקיים לגביה אחד או יותר מהתנאים הבאים:

  • היא נמצאת בהליכים משפטיים נגד בעלה במשך שנה או יותר.
  • בעלה מתנה את מתן הגט בתנאים החורגים מן הקבוע החוק, בנושאים הנלווים לגירושין.
  • בעלה מסרב לתת לה גט.
  • בידה פסק דין מבית הדין הרבני הקובע,  כי על בעלה לתת לה גט.
  • בעלה נפטר והיא זקוקה לחליצה, אשר מתעכבת או שאינה יכולה לקבלה - מכל סיבה שהיא.

היום, בית הדין הרבני מגדיר אדם (גבר או אישה) כמסורב גט אם הגיש תביעת גירושין ולא קיבל גט לאחר שעברו שנתיים מיום פתיחת התביעה בשל סירוב בן זוגו לעשות כן.

קואליציית עיקר טוענת שהגדרות אלה של בית הדין הרבני מטעות, הן בשל העובדה שתיקי גירושין נסגרים מנהלית אם אין בהם פעילות מעל שנה (כמו במקרים בהם לדעת בית הדין אין עילה הלכתית לגירושין) והן בשל העובדה שאחת ההגדרות תלויה בפסק דין של בית הדין, שלא תמיד ניתן. תיקים רבים נמשכים שנים רבות אם משום העומס בבתי הדין ואם משום שביה"ד "מושך זמן" ומחכה שהצדדים יגיעו להסכם (במילים אחרות: שצד אחד יוותר על זכויותיו). כמו כן,  קיימים מקרים רבים, בהם ראוי לחייב את הבעל בגט, אך ביה"ד אינו עושה זאת.

ההלכה:

עיקר הבעיה נעוצה בעובדה שהעגונה ומסורבת הגט נחשבות, הן על פי ההלכה והן על פי חוקי מדינת ישראל, לנשואות ועל כן אינן יכולות להתחתן בשנית. בנוסף, נשים עגונות ומסורבות גט, המקיימות יחסי אישות עם גבר שאינו בן זוגן,הן בבחינת נואפות על פי ההלכה ויש לכך שתי סנקציות הלכתיות:

עגונה או מסורבת גט, המקיימת יחסי אישות עם גבר שאינו בעלה, צפויה להטלת איסור מלהינשא עם הגבר גם לאחר הגירושין (מהלכת אסורה על בעלה ועל בועלה).

ילדים, הנולדים כתוצאה מיחסים אלו יחשבו לממזרים ויוגבלו מלהינשא, ועל כן יש נשים שאף שאינן נשמעות להלכה היהודית, נמנעות מללדת ילדים בתקופת עגינותן.

מציאות של סרבנות גט היא מנת חלקן של נשים רבות בישראל. הבעיה מתחילה בכך שמבחינה הלכתית נתונה ההחלטה על מתן גט בידי הבעל בלבד, כך שבמקרים שבהם הוא נעדר או מסרב מסיבה כלשהי להיפרד מאשתו, אין לה ברירה אלא להיוותר נשואה לו. מצב זה של אי יכולת להשתחרר מכבלי בן זוג אינו סימטרי. האישה אינה יכולה לצאת לדרך חדשה, להינשא שוב ולהקים משפחה, מאחר שילדיה מגבר אחר ייחשבו ממזרים על פי ההלכה, בעוד שילדיו של גבר נשוי מעולם לא ייחשבו ממזרים. בנוסף, אישה הממתינה לקבלת גט נמצאת בתחרות מול השעון הביולוגי שלה, שכן גיל הפריון של האישה מוגבל וייתכן כי לא תוכל ללדת שוב. כך יוצא שנשים רבות נאלצות להיכנע לדרישות סחטניות ולוותר על דמי מזונות, על נכסים ולעתים אפילו על משמורת הילדים על מנת להשיג את הגט המיוחל.

מניעה:

לא פעם יש קשר בין התעללות שעוברת האישה מצד הבעל במהלך הנישואין ( התעללות נפשית ומילולית, אלימות מינית, אלימות כלכלית ו/או אלימות פיזית) ובין המשך ההתעללות המתבטאת בסירוב  הבעל לתת לה גט. הגט משמש  אמצעי נוסף לשלוט באישה.
יחד עם זאת חשוב להבהיר – יש נשים מסורבות גט שחיו בשלום ובאהבה עם בני זוגן אך ברבות הימים היחסים לא עלו יפה ועם התפרקות מערכת היחסים הזוגית נוצרו  גם מתחים. אלא שכתוצאה מחוסר-שוויון הכוחות המהותי בענייני הגט, מתחים אלו לא אחת עולים כדי  לסרבנות גט. הבעל – לא פעם בעצת עוה"ד שלו – מבין שכדאי לו לעכב את מתן הגט ובכך לסחוט מאשתו רכוש, כוחות נפשיים וכספים. עצם השימוש הזה בגט יש בו משום אלימות והתעללות באישה.

מדריך למסורבות גט:

 

מספר מסורבות הגט והעגונות: