alt text הסכמי קדם נישואין מידע נוסף
alt text תערוכת פוסטרים מידע נוסף

מדריך למרצה

בעיית העגונות וסירוב-הגט

והסכמי קדם-נישואין למניעתה

 

מדריך למרצה

 מאת רחל לבמור

 

 

חומרים נלווים:

 

א.      אלישיב קנוהל, 'הכתובה והסכמי ממון בישראל', תחומין, כא, עמ' 324.

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/mamar-new.pdf

 

ב.      רחל לבמור, 'הסכמי קדם נישואין מול הרומנטיקה: הדרכה מעשית להצגת הנושא',במעגלי צדק, 10 (תמוז תשס"ו), עמ' 31-29.

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/Romance%20vs%20Heskem-CYIRsitearticle.pdf

 

ג.        רחל לבמור, 'הסכם לכבוד הדדי: סעיפיו ויתרונותיו', טובה כהן (עורכת), להיות אשה יהודיה, ד, ירושלים תשס"ז, עמ' 293-312.

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/HeskemHaddadi.pdf

 

ד.      רחל לבמור, 'גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח', צהר, כ (טבת תשס"ה), עמ' 92-83.

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/Uvdot%20MeHashetach%20site%20article.pdf

 

ה.      הסכם לכבוד הדדי – סעיפים מההסכם המקורי לצורך לימוד

 

 

* טוענת רבנית רחל לבמור

רכזת פרויקט למניעת עיגון וסירוב גט

מועצת רבני ישראל הצעיר והסוכנות היהודית

נציגת מרכז הסיוע לנשים דתיות בקואליציית עיקר

 

בעיית העגונות וסירוב-הגט

והסכמי קדם-נישואין למניעתה

 

ההלכה היהודית מתייחסת למצוקת האישה 'העגונה' - מקרים שבהם הבעל נעלם והיא נותרה לבדה, כשהיא אינה גרושה ואינה אלמנה ולכן חסרת יכולת להינשא מחדש ולשקם את חייה. אישה במצב זה נחשבת מבחינת ההלכה ל'אשת איש' ולכן אילו תקיים יחסי אישות עם גבר אחר ותלד לו ילדים - הם ייחשבו לממזרים ויהיו מנועים מלהתחתן בקהל ישראל. גם בימינו נמצאות נשים רבות במצב דומה, אף שהבעל לא נעלם; הוא פשוט מסרב להעניק גט ומותיר את האישה במצב של 'אלמנה חיה'. נשים אלה נקראות 'מסורבות גט' או 'עגונות מודרניות'.

 

התגברות תופעת מסורבות הגט במדינת ישראל מחייב לבדוק לעומק את הנושא ולהבין את הרקע לבעיה. ראוי גם לעמוד על הדרכים הקיימות לפתרון בעיית העיגון שיכולה למנוע מראש מכל זוג שבא בברית הנישואים להגיע למצב כזה בהמשך דרכם המשותפת. במקורות הבאים נעמוד על הנקודות העיקריות הן בבסיס הבעיה והן בהסכם קדם נישואין למניעת סירוב גט - ההסכם לכבוד הדדי, והמעוניינים בידע נוסף מוזמנים להשלימו בהמשך.

א.    הפרספקטיבה הרחבה:

במוסד הנישואין והגירושין היהודי של מדינת ישראל יש דיאלקטיקה מובנית הנעוצה בנקודת המפגש הקריטית שבין הפן היהודי של המדינה לבין הפן הדמוקרטי שלה.

מגילת העצמאות של מדינת ישראל 

בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל ־אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי...

לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל.

מדינה יהודית ודמוקרטית (ויקיפדיה)

'מדינה יהודית ודמוקרטית' היא הגדרה לאופייה של מדינת ישראל. במדינת ישראל נחקקו חוקים רבים בעלי מאפיינים יהודים, כמתבקש מהגדרתה של המדינה כיהודית. חוקים אלו מתחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות:

חוק יסוד: הכנסת

סעיף 7א קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה...

ב. המסגרת המשפטית:

כחלק מביטוי אופייה של המדינה כמדינה יהודית-דמוקרטית, פועל בה בית הדין הרבני עוד מימי השלטון העות'מאני והבריטי, כחלק מהמערכת המשפטית הדמוקרטית של המדינה. לבית הדין הרבני הוענקו סמכויות על פי חוק, וכן סמכות שיפוטית בלעדית לענייני נישואין וגירושין של אזרחיה ותושביה היהודים של מדינת ישראל. בתי הדין מוסמכים לדון ולפסוק על פי הדין הדתי, כלומר: ההלכה היהודית.

חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953

סעיף 1: ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

סעיף 2: נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

 

ראו את המאמר רחל לבמור, 'גירושין, סירוב גט והסכם למניעתו: עובדות מהשטח',

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/Uvdot%20MeHashetach%20site%20article.pdf

ג. המסגרת ההלכתית:

על פי ההלכה, הגירושין הם אקט רצוני של בני הזוג - רק הבעל יכול לגרש את אשתו והאישה צריכה להסכים לקבל את הגט. הגירושין אינם פעולה שיפוטית ולכן לא יכולים להיעשות על פי הכרזה של בית הדין, לכן האפשרות לסירוב גט קיימת משני הצדדים, אך בצורה בלתי מאוזנת. לפי דין תורה על הבעל לגרש את אשתו מרצונו החופשי ויש בעלים המנצלים היטב מצב זה כדי לסחוט את נשיהם בזמן הגירושין ולדרוש תנאים, חלקם בלתי הגיוניים בעליל, תמורת מתן גט.

 

על סמך הפסוק היחיד בתורה העוסק בגירושין עולה כי מוסד הגירושין היהודי אינו סימטרי:

תורה - דברים פרק כד, פסוק א

כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ.

 

 

 

חז"ל והפוסקים חידדו את חוסר הסימטריה ואת חשיבות הרצון החופשי של הבעל בגירושין; הגירושין, הקוטעים את ברית הנישואין של בני הזוג, תקפים רק כאשר האיש מגרש את האישה מרצונו. בית הדין יכול לפסוק שהגירושין נחוצים, אבל הוא אינו יכול לבצע את פעולת הגירושין במקום הבעל. מעמדם האישי של בני הזוג משתנה מ'נשואים' ל'גרושים' (ופנויים להתחתן שנית) רק כאשר האיש מניח את הגט מרצונו החופשי בידיה של האישה.

הרמב"ם, משנה תורה, הלכות גירושין, פרק א, הלכות א-ב 

הרמב"ם - רבי משה בן מימון, מגדולי הפוסקים בכל הדורות. נולד ב- 1138 בקורדובה שבספרד ונפטר ב- 1204 בפוּסטאט (קהיר העתיקה) שבמצרים.

אין האשה מתגרשת אלא בכתב שיגיע לה וכתב זה הוא הנקרא גט, ועשרה דברים הן עיקר הגירושין מן התורה ואלו הן: שלא יגרש האיש  אלא ברצונו ... 

ומנין שעשרה דברים אלו מן התורה שאמר (דברים כ"ד:א') " והיה אם לא תמצא חן בעיניו ... וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושלחה מביתו",  אם לא תמצא חן בעיניו, מלמד שאינו מגרש אלא ברצונו, ואם נתגרשה שלא ברצונו אינה מגורשת, אבל האשה מתגרשת ברצונה ושלא  ברצונה.

 

מדין תורה, הסכמת האישה לגירושין אינה נחוצה. ברם, הודות ל'חרם דרבנו גרשם' נקבע כי  רצונה והסכמתה לקבל את הגט נחוצים כדי לסדר גירושין

רבנו גרשום מאור הגולה – (960 - 1040), מגדולי חכמי ישראל, מנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.

הלכה זו אינה מן התורה אלא מ'דרבנן' ולכן קל יותר לעקוף אותה, לעומת דין תורה (דאורייתא) שאותו אין דרך לעקוף. תקנת רבנו גרשם מובאת בשולחן ערוך:

 

שולחן ערוך, אבן העזר קיט, ו'

רבי יוסף קארו - נולד בספרד ב- 1488 ונפטר בצפת ב-1575. מחבר הקודקס ההלכתי המקובל על כל העולם היהודי – השולחן ערוך.

הגה... אבל רבינו גרשום החרים שלא לגרש אשה שלא מדעתה... יש אומרים דבמקום מצוה יכול לגרש אשתו בעל כרחה או מתירים לו לישא שתי נשים.

 

כיוצאים מן הכלל קיימים בהלכה מקרים בודדים שבהם ניתן לכפות את הבעל לגרש את אשתו, והרמב"ם מתייחס לאפשרות זו:

רמב"ם הלכות גירושין פרק ב, הלכה כ  

 מי שהדין נותן שכופין אותו לגרש את אשתו ולא רצה לגרש, בית דין של ישראל בכל מקום ובכל זמן מכין אותו עד שיאמר 'רוצה אני' ויכתוב הגט והוא גט כשר...

 

רבנו תם מבהיר במפורש שאין פוסקים זאת להלכה בימינו:

ספר הישר לרבנו תם חלק התשובות סימן עז

רבנו תם - הרב יעקב בן מאיר (11001171), צרפת, מגדולי בעלי התוספות על התלמוד. 

 כך אני מורה ובא שאין לגזור לגרש--על שאין כופין, והגט הנעשה ע"י חרם או ציווי ב"ד קורא אני בו שלא כדין פסול ופוסל. 

 

המצב ההלכתי והמשפטי היום במדינת ישראל הוא שגירושין נעשים מתוך הסכמת בני הזוג בלבד. לרשות בית הדין עומדים אמנם סעדים שונים שנועדו לשכנע את הצדדים להתגרש במקרה של סירוב, אך הוא אינו רשאי לבצע את הגירושין בעצמו. המצב הזה מוביל פעמים רבות לסרבנות גט או לסחטנות תמורת ההסכמה לגט.

ראו את המאמר אלישיב קנוהל, 'הכתובה והסכמי ממון בישראל',

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/mamar-new.pdf

ד. הסכמי קדם נישואין למניעת סירוב גט:

הכלי המניעתי שהוכיח את עצמו בתקופתנו למניעת סירוב גט, הוא ה'הסכם לכבוד הדדי' שנחתם על ידי בני הזוג עצמם, ללא צורך בהסכמת גוף אחר, אם בני הזוג אינם מעוניינים בה, טרם הנישואין. על פי חוק, ניתנת לבני הזוג בחירה בדרך החתימה על הסכם קדם נישואין. כדי לתת תוקף משפטי להסכם הם חייבים לחתום בפני אחת מארבע רשויות לפני החתונה:

נוטריון

רשם הנישואין במועצה הדתית

בית המשפט לענייני משפחה

בית הדין הרבני

 

כאמור, החתימה בפני נוטריון היא פעולה פרטית ואוטונומית.

 

ראו את הדף הסכם לכבוד הדדי – סעיפים מהמקור לצורך לימוד

ראו את המאמר רחל לבמור, "הסכם לכבוד הדדי: סעיפיו ויתרונותיו",

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/HeskemHaddadi.pdf

 

ה'הסכם לכבוד הדדי' הוא חוזה משפטי הדדי הבנוי על מנגנון מזונות מוגדלים שכל אחד מבני הזוג יהיה חייב למשנהו במקרה שהוא מעכב את מתן הגט מעל תקופה של 180 יום (ואם יש ניסיון לשיקום הנישואין בטיפול זוגי - 270 יום) מיום הודעת בן הזוג המעוניין להיפרד ולממש את התחייבויות בני הזוג. התחייבויות אלו עומדות בתוקפן רק במקרה שבני הזוג עדיין נשואים לפי ההלכה היהודית בתום התקופה, ורק הצד שמסרב לגט הוא שמחויב לשלם מזונות לצד השני

המעוניין בגט. המטרה היא להביא את שני בני הזוג לנהל משא ומתן שקט ולהתגרש בהסכמה עוד לפני תום התקופה.

 

פעולה נוספת הכלולה ב'הסכם לכבוד הדדי' היא התחייבות לפתוח בתהליך שיקום הנישואין, כאשר בן הזוג הנדרש להתגרש דורש זאת. תהליך השיקום מוגבל לתקופה הנזכרת כך שאין 'איבוד זמן'. עד תום התקופה אמורים בני הזוג להגיע לכלל הסכמה - האם הם רוצים לשקם את הנישואים או להתגרש בהסכמה.

 

ה'הסכם לכבוד הדדי' מתווה גבולות בזמן ובמרחב התמרון של הצדדים בתהליך הגירושין, כך שההתקדמות לקראת פתרון משבר היחסים ביניהם נעשית לפי הקצב שקבע ההסכם, בצורה שקטה ומכובדת. הניסיון מלמד כי במקרים שבהם חתמו בני הזוג על ה'הסכם לכבוד הדדי', הם הגיעו להסכמות בענייניהם וניגשו לבית הדין הרבני בהסכמה לסידור הגט. בזכות ה'הסכם לכבוד הדדי' חוסכים בני הזוג את טראומת סירוב הגט מעצמם, מבני משפחותיהם ובעיקר מהילדים הזוכים להורים המסוגלים לגדלם בהורות משותפת.

 

ראו את המאמר רחל לבמור, 'הסכמי קדם נישואין מול הרומנטיקה: הדרכה מעשית להצגת הנושא',

http://www.youngisraelrabbis.org.il/texts/Romance%20vs%20Heskem-CYIRsitearticle.pdf